נעלי טרום הליכה - השביל מתחיל כאן

הבסט-סלרס

טרי טרי באתר

קולקציות

הכירו את עליזהל'ה

FOLLOW OUR INSTAGRAM

הוא אמר שהחיפוש אחרי האלוקות
מתבטא מכל מיני צורות,
כמו החיפוש אחרי השלמוּת.
זה בעצם חיפוש אחרי האלוקים,
הוא הסביר בשיעור אחד
שהקשבתי לו לפני כמה שבועות.••
והחיבור הזה
הולך איתי מאז.
להבין שהיופי,
והייצוג של השלם
או השלמות
שמנסים לתפוס
בתוך רצף של ריבועים
פה
הוא בעצם ניסיון
לתפוס את
האלוהי שבחיינו.וזה פלא שאפשר
להגיע ליופי הזה,
לדיוק,
לאסטטיקה.
אפשר לזלזל בזה
ובטח שאפשר להיסחף עם זה
אבל אפשר גם לראות את זה
כביטוי חיצוני לחיפוש פנימי.
של משהו שהיא מעבר.
תקראו לו מה שתרצו.
אני קוראת לו אלוהים,
הקבה,
ויש לו הרבה שמות.
לפחות 70.
המקום הפנימי הזה הוא
המקום שמנחם.
המקום שנותן רוגע ומנוחה.
כי החיפוש אחרי השלמות באמת עושה את זה.••
ואם משייכים את הביטוי לשורש שלו,
הוא מקבל משמעות אחרת .
משמעות מהשורש, מהאמת.
והוא כבר לא תלוי באוויר, הוא כבר לא מרחף
אלא הוא
משהו מעוגן בקרקע של
האלוהות
היופי הזה שאנחנו מייצרים לנו פה למטה.••
@gader_photography  צילומים שלה שבאמת עושים לי נחת בנפש. חובה לבקר אצלה.
@ragadkayouf  שזכתה לצילומי משפחה אצלה, ושזיכתה אותי להכיר את הצלמת הזו.#ii_fortis
הוא אמר שהחיפוש אחרי האלוקות מתבטא מכל מיני צורות, כמו החיפוש אחרי השלמוּת. זה בעצם חיפוש אחרי האלוקים, הוא הסביר בשיעור אחד שהקשבתי לו לפני כמה שבועות.•• והחיבור הזה הולך איתי מאז. להבין שהיופי, והייצוג של השלם או השלמות שמנסים לתפוס בתוך רצף של ריבועים פה הוא בעצם ניסיון לתפוס את האלוהי שבחיינו.וזה פלא שאפשר להגיע ליופי הזה, לדיוק, לאסטטיקה. אפשר לזלזל בזה ובטח שאפשר להיסחף עם זה אבל אפשר גם לראות את זה כביטוי חיצוני לחיפוש פנימי. של משהו שהיא מעבר. תקראו לו מה שתרצו. אני קוראת לו אלוהים, הקבה, ויש לו הרבה שמות. לפחות 70. המקום הפנימי הזה הוא המקום שמנחם. המקום שנותן רוגע ומנוחה. כי החיפוש אחרי השלמות באמת עושה את זה.•• ואם משייכים את הביטוי לשורש שלו, הוא מקבל משמעות אחרת . משמעות מהשורש, מהאמת. והוא כבר לא תלוי באוויר, הוא כבר לא מרחף אלא הוא משהו מעוגן בקרקע של האלוהות היופי הזה שאנחנו מייצרים לנו פה למטה.•• @gader_photography צילומים שלה שבאמת עושים לי נחת בנפש. חובה לבקר אצלה. @ragadkayouf שזכתה לצילומי משפחה אצלה, ושזיכתה אותי להכיר את הצלמת הזו.#ii_fortis
אתמול במקלחת של סוף היום
המקלחת הרותחת ההיא
שהפכה לטקס דתי של עת ערב
ששוטף ממני את השאריות של היום
ומרגיש לפעמים כמו טבילה
במקווה
של מים קפואים
שמחשמלים
ומחממים ומטהרים ומחדשיםהתווספו הדמעות.של סוף יום,
של תחושה של אינסוף
וגם שאין. סוף.
והן נשטפו
יחד עם מים החולין
של זרם המקלחת.••
ובדיוק תהיתי היום
איפה כל הגשם של החורף הזה.
ובדיוק תהיתי היום
האם אני האמא היחידה שבוכה
בתקופה הזאת בממוצע של פעם ביום.
ובדיוק תהיתי באותו הרגע
למה הפסקתי להפנות את השאלות
והתפילות שלי לאלוהים.ונזכרתי בו
ודמיינתי אותו,
ממיין
את כל הדמעות,
שומר אותן אצלו
׳מים קדושים׳ הוא רושם על פתקים
ומדביק לצנצנות שקיבל עם קוד קופון
לערכה להכנת דמעוֹת כבוּשוֹת ביתיות.והדמעות
שנשטפו עם המים של חולין
המים מהתחתונים
במיקס
של מים
שעוברים בביוב
של הכלים שנשטפו
ופצעים שנגנבו עם מגבון רטוב
וכוסות שנשפכו לכיור
וידיים מכוסות דבק פלסטי ומעליו מרוח שכבה של נצנצים סגולים
וניגובים של כתמי פנדה מהרצפה
ועדשים שחורות וכתומות וירוקות וורודות
שנשטפו
בשביל להפוך
למרק או דאל או קציצות או עוד תבשיל. עדשים.והדמעות, דווקא הדמעות
עוברות סינון וטיהור
מהמים התחתונים
ועולים
לעליונים.כי הן הגשם של החורף הזה.
התפילות שנופלות
בצורת דמעות
למעלה.
מרוות את האדמה הפוריה
של השמים
לקבל את תפילותנו
של האמהות.
כמו הטל,
כמו אמא מניקה
תמיד
בשעות הקטנות של הבוקר.
או הלילה. כי זה תמיד קורה בין לבין.
בין זום לבישולים
בין טיפול בילד אחד לשני
בין חיבוק של חברות ממוסכות.
בין מסכים של סטורי
בהיסח הדעת,
או ליתר דיוק בין היסח הדעת
להיסח הדעת.
רק ככה הן נופלות .כי הוא החליט לפתוח
את סכר הדמעות
החורף הזה.
והאמת שאני סומכת עליו.
אולי זו אמונה תמימה
אבל
כנראה שיש סיבה שאין הרבה גשם.
כי יש מספיק דמעות השנה,
והוא יודע לשמור.
עליהן בצנצנת,
ועלינו על האדמה הזאת
כולנו יחד.
כְּאִלּוּ אֲסוּפוֹת לְתוֹכָהּ —
לתוך אותה דמעה
של תקווה ואמונה ורצון
לברכה ומנוחה.
שכנראה שגם הוא בוכה
איתנו ועלינו
.
.
.
על העדשה @camelcopter
#vacation_ii
אתמול במקלחת של סוף היום המקלחת הרותחת ההיא שהפכה לטקס דתי של עת ערב ששוטף ממני את השאריות של היום ומרגיש לפעמים כמו טבילה במקווה של מים קפואים שמחשמלים ומחממים ומטהרים ומחדשיםהתווספו הדמעות.של סוף יום, של תחושה של אינסוף וגם שאין. סוף. והן נשטפו יחד עם מים החולין של זרם המקלחת.•• ובדיוק תהיתי היום איפה כל הגשם של החורף הזה. ובדיוק תהיתי היום האם אני האמא היחידה שבוכה בתקופה הזאת בממוצע של פעם ביום. ובדיוק תהיתי באותו הרגע למה הפסקתי להפנות את השאלות והתפילות שלי לאלוהים.ונזכרתי בו ודמיינתי אותו, ממיין את כל הדמעות, שומר אותן אצלו ׳מים קדושים׳ הוא רושם על פתקים ומדביק לצנצנות שקיבל עם קוד קופון לערכה להכנת דמעוֹת כבוּשוֹת ביתיות.והדמעות שנשטפו עם המים של חולין המים מהתחתונים במיקס של מים שעוברים בביוב של הכלים שנשטפו ופצעים שנגנבו עם מגבון רטוב וכוסות שנשפכו לכיור וידיים מכוסות דבק פלסטי ומעליו מרוח שכבה של נצנצים סגולים וניגובים של כתמי פנדה מהרצפה ועדשים שחורות וכתומות וירוקות וורודות שנשטפו בשביל להפוך למרק או דאל או קציצות או עוד תבשיל. עדשים.והדמעות, דווקא הדמעות עוברות סינון וטיהור מהמים התחתונים ועולים לעליונים.כי הן הגשם של החורף הזה. התפילות שנופלות בצורת דמעות למעלה. מרוות את האדמה הפוריה של השמים לקבל את תפילותנו של האמהות. כמו הטל, כמו אמא מניקה תמיד בשעות הקטנות של הבוקר. או הלילה. כי זה תמיד קורה בין לבין. בין זום לבישולים בין טיפול בילד אחד לשני בין חיבוק של חברות ממוסכות. בין מסכים של סטורי בהיסח הדעת, או ליתר דיוק בין היסח הדעת להיסח הדעת. רק ככה הן נופלות .כי הוא החליט לפתוח את סכר הדמעות החורף הזה. והאמת שאני סומכת עליו. אולי זו אמונה תמימה אבל כנראה שיש סיבה שאין הרבה גשם. כי יש מספיק דמעות השנה, והוא יודע לשמור. עליהן בצנצנת, ועלינו על האדמה הזאת כולנו יחד. כְּאִלּוּ אֲסוּפוֹת לְתוֹכָהּ — לתוך אותה דמעה של תקווה ואמונה ורצון לברכה ומנוחה. שכנראה שגם הוא בוכה איתנו ועלינו . . . על העדשה @camelcopter #vacation_ii