הסבון הזה מזכיר לי כמה קל לשכוח לשקוע בשגרה להתרגל למציאות מולנו לנוחיות של הבנאליות. והוא מזכיר לי שצריך גם לעורר את הזיכרון לייצר את הזיכרון והגעגוע. לחפש את החומרים והרגש והריח שמזכירים לנו כמה חשוב לזכור. הוא מזכיר לי את אחותי הגדולה מיכלי. יש מוצר חדש באתר ומהרגע שראיתי אותו ידעתי שאני רוצה כזה באתר. והוא לא הבחירה האובביוס זאת הייתה בחירה אימפולסיביות אבל משהו בסיפור, של מפעל משפחתי שמעסיק אנשים עם צריכים מיוחדים ומייצר סבונים יפים וטבעיים וסופר איכותיים ריגש אותי. התרגשתי שהניחוח הזה, מהידיעה שהסיפור של הסבונים יתלווה לסיפורים שיסופרו דרך המסע של הרגליים הרכות של ילדיכם. התרגשתי כי זה הסיפור גם שלי, וגם של עוד הרבה אנשים אחרים אני בטוחה עם אחים עם צרכים מיוחדים. זה סיפור של סיפוק ושילוב בחברה וערך עצמי וחשיבה מחוץ לקופסא והצלחות קטנות ששוות הרבה יותר ממה שהן נראות. והוא מכיל בתוכו אהבה וגעגוע, לאחותי הגדולה מיכלי שגם היא עם צרכים מיוחדים. ושלא ראיתי כבר כמה שנים. הקשר איתה הוא אחרת קצת כמו הזכרונות שלנו - משהו אמורפי, שאי אפשר תמיד לגעת בו או להסביר למה הוא נוגע בנו ככה הקשר איתה הוא מעבר למילים גם ליטרלי — כי לא תמיד יש לה והוא מורכב ממגע וחיבור וקרבה ואהבה ללא תנאים. פעם אחרונה שהיא הייתה בארץ היה לפני עשר שנים, בחתונה שלנו. אני רואה אותה כשמבקרים בבית שלנו בארהב ובשיחות וידיו בווטסטפ אבל זה לא כמו חיבוק חם ממנה בלייב. או להתכרבל איתה בבוקר. או להתעצבן עליה שתפסיק כבר עם הרעשים המציקים. או לרקוד איתה למוזיקה בפול ווליום. אותו השיר על ריפיט ללא הפסקה. זה לא כמו לחוות איתה את החיים עצמם. בשבילי הסבונים של אדווה הם כמו חיבוק למיכלי זה מנכיח אותה בעשייה היומיומית שלי. זה מקבע את הגעגוע. את הזיכרונות שעוד יהיו וזה לזכור שאפשר לפעול לייצר אחרת. עם רגישות וחשיבה אחרת ובעיקר עם הרבה הרבה חסד.

אני רק רוצה לומר שאני מרגישה שיצאתי לחירות וחזרתי השבוע לעבדוּת. מורכב לנהל עסק באנסטוש. רק עברו יומיים של שגרה אבל משהו בפער העצום שבין החוויה הפנימית של חופש לחוויה של חזרה לשגרה בוטה לי מתמיד והאמת שאני ישר הבנתי למה כי הבנתי שאני היום לא כזאת שונה מהעם שלנו במצרים לפני 2000 שנה. וזו תובנה קשה. אני משועבדת. למדיה. ואני לא אדון לזמן שלי. וזה אולי לא חידוש גדול, אוהבים לדבר על זה ואוהבים לצחוק על זה על הבעיות קשב וריכוז של כולנו. על הקשב הקולקטיבי שנגנז ממזמן בכספת של צוקרברג ומחכה לגאולה שתבוא לשחררו. אבל הפעם זה נרשם בי עמוק. הפעם הבנתי. שהמצווה הראשונה שקיבלו בני ישראל כשיצאו ממצרים הוא קידוש החודש ״החודש הזה לכם״ השליטה בזמן, ההחלטה מה ואיך ולמה ועם מה למלא את הזמן. זו היציאה מעבדות. וזו אחריות. לקדש את הזמן. והייתי עכשיו שבעה ימים בחופש, בלי הטלפון, והיה לי נעים ומרווח ורגוע. ומה אני מוצאת את עצמי עושה למחרת חג החירות? מבזבזת את הזמן, נסחפת עם הזמן, השם נתן לי את הזמן לידיים ואני מגלגלת אותו הלאה, ימינה ושמאלה. מפקידה אותו בידי אפליקציה ששואבת ממני עוד זמן. מורחת את הזמן. נלחצת מהזמן, שנדמה לי שאין לי. כי הוא התמלא בלחץ וסטרס. (המשך הפוסט בטקסט שבתמונות)

אָבִיב הִגִּיעַ, פֶּסַח בָּא // הכובע שמש שיגרום לך לנשנש את הקטנציק שלך עד בלי די מחכה לך באתר

HINT👒HINT🧢HINT

KASH”LAP drop // 2022 קולקציית פסח עלתה לאתר & IT’S KOSHER FOR PASSOVER וזה בדיוק הזמן להתחדש לקראת החג. תגלגלו שמאלה לראות מה עוד עלה לאתר 🧢👒🎩🎓🪖⛑

תקראו לו פעילות פורים (אם חשוב לך לדעת שזה בעצם הגרלה) תקראי לו #תחרות_תחפושות 🎊📣🗽🎉 (אם את בצד של אלה שאוהבים לנצח) העיקר שתישארי פה איתנו כי אמנם הילדים התחפשו כבר בגנים אבל עכשיו זה המאני טיימ האמיתי כי מתחפשים בסטורי 🤡 - מגשימים חלומות בלי לשבת שעה וחצי בשביל להיזכר איך בכלל מדליקים את המכונת תפירה ובלי לידחף בתור במקס סטוק בשביל הזוג האחרון של טייטס מידה 2-4 בצע ורוד מטאלי עם שימר של יוניקורן 🦄 אז במה מדובר? על מה את מקשקשת? מה כל ההייפ? ומה לי ולך עליזהלה בייבי שוּז? אז ככה. IT’S SIMPLE: הולך להיות פה תחרות תחפושות ‎ א ד י ר ה. (סרטון הסבר נמצא בסטורי) 1. מעלים תמונה לסטורי של הילד/ ילדה שלך. כל תמונה סתמית שבא לך. והעניין פה הוא לחפש את הילד שלך, בעזרת ג’יפים, ציורים , טקסט, מוזיקה, כל מה שחמוד ואפשר לעשות בסטורי. בא לך תחפושת של תרנגול? תמצאי את הדרך לחפש את הילד לתרנגול. עופי על עצמך. עופי על הילד שלך. העיקר שיהיה מצחיק, העיקר שתצחיקי את עצמך. 2. הוסיפי את התיוג @alizalehbabyshoes 3. פלוס האשתאג #תחרות_תחפושות 4. תייייגיייי פה חברות ואת בפנים. במה זוכים ואיך זוכים? יהיו שלוש זוכות 💪🏻 מקום ראשון: 300 שח למימוש באתר מקום שני: 200 שח למימוש באתר מקום שלישי: 100 שח למימוש באתר ההשתתפות עד יום ראשון. אני עוד לא סגורה איך בדיוק נבחר את הזוכות, אולי אבחר את עשר הפייבוריטים ואתם תחליטו מי המנצחות? או שאבחר לבד? אני לא סגורה על זה בדיוק אבל אני די סגורה על זה שהולך להיות אדיר. אני כבר נקרעת מצחוק רק מלדמיין את התמונות שלכן יחד עם התוספות של ג’יפים וציורים ומוזיקה. מובן? את איתנו? את עדיין פה בכלל??